<h1>ארחות חיים הלכ' ק"ש סימן ל"א</h1>
<h2>דף כו.</h2>
והרמב"ם כתב אין קורא לא בבית המרחץ ולא בבית הכסא אע"פי שאין בו צואה פי' רש"י ז"ל כל בתי כסאות דפרסאי שהם בחפירה כעין שלנו וקתדראות על גבן אע"ג דאית בהון צואה כמכוסה דמו וכן נמי כתב הבעל השלמה. ודוקא שאין יוצא מהם ריח אבל אם יוצא מהם ריח רע צריך להרחיק מהם עד מקום שיכלה הריח. ואין קורין לא בבית הקברות ולא בצד המת עצמו ואם הרחיק מן הקבר או מן המת ד' אמות מותר. ואם קרא במקום שאין קורין חוזר וקורא. חצר המרחץ והוא המקום שעומדין בו בני אדם לבושין מותר לקרות בו אבל מקום שבני אדם עומדין ערומים אסור. ולא ק"ש בלבד אלא כל דבר שהוא מדברי קדש אסור לאומרו בבית המרחץ ובבית הכסא ואפי' בלשון חול ואפי' להרהר וה"ה במקום הטנופת או מי רגלים. דברים של חול מותר לאומרם בלשון קדש. וכן הכינויים כגון רחום וחנון ונאמן וכיוצא בהם אבל השמות שאינן נמחקין וכן השמות המיוחדים אסור להזכירם. ואם נזדמן לו להפריש מן דבר אסור בבית המרחץ ובבית הכסא מפריש ואפי' בלשון קדש ובעניני קדש. פי' אם רואה אדם עובר על ד"ת בבית המרחץ ובבית הכסא מותר להפרישו מן האיסור אפי' בעניני קדש ובלשון קדש.
